קבוצות נדל"ן

בבואם של מארגני קבוצת רכישה לבחור את חברי הקבוצה ישאפו תמיד המארגנים ליצור קבוצה הומוגנית ככל הניתן, המורכבת מיחידים שביניהם מכנה משותף גדול כמה שיותר, כגון חתך גילאים משותף, מקצוע, מעמד סוציו אקונומי או שייכות אידיאולוגית. הסיבה לכך היא ברורה שכן מרגע יציאת הפרוייקט לדרך יצטרכו חברי קבוצת הרכישה לפעול יחדיו בהרמוניה במשך מספר שנים, הן בינם לבין עצמם והן בהתנהלות מול כל הגופים המעורבים בפרוייקט עצמו. מחלוקות וחילוקי דעות ולו הקטנים ביותר עלולים לפגוע בפרוייקט ולגרום לעיכובים, עלויות נוספות וכד'. בחירת קבוצה הומוגנית ככל הניתן תקטין את הסיכוי לקיום מחלוקות, חיכוכים או סיכסוכים.

ואכן, בשנים האחרונות קמו מספר קבוצות רכישה שיועדו לחתך אוכלוסיה מסויים, כגון עובדי הייטק, אנשי צבא, עורכי דין ורואי חשבון, זוגות צעירים ועוד. אולם, עדין ברובן המכריע של קבוצות הרכישה לא קיים מכנה משותף משמעותי בין חבריה. הסיבה המרכזית לכך היא הזמן המוגבל עומד לרשות מארגן הקבוצה שהינו לעיתים קצר ביותר. עריכת מיונים וסינונים לא רק שמקשה על גיבוש קבוצה אלא מקטינה את הסיכויים שאחת כזאת תקום בסופו של דבר.

המגבלות שבסינון מועמדים הביאו לכך שהדרך העיקרית שהתגבשה ליצירת קבוצות רכישה הינה בשיטת "חבר מביא חבר". בשיטה זו נוצר מכנה משותף בין תת קבוצות של קבוצת הרכישה מה שמקנה הומוגניות במידה מסויימת גם לקבוצה כולה.
 
בנוסף לשיקולים הנוגעים ליצירת המתמהיל האנושי בקבוצת הרכישה, קיימת חשיבות מכרעת לבדיקת יכולתו הכלכלית של כל יחיד בקבוצה. מומלץ שכל מועמד יעבור בדיקת יכולת כלכלית ויקבל אישור מן הבנק המלווה המהווה אינדיקציה חשובה ליכולת ולאיתנות הכלכלית של חברי הקבוצה.

נכתב ע"י עו"ד גיא פרבמן